המדריך לפינוי שוכר סורר 

המדריך לפינוי שוכר סורר

בעלי דירות לדורותיהם, מכירים היטב את ההרגשה של מסירת מפתחות נכסם לידי השוכר/ת והידיעה, כי במידה ויחליט אותו שוכר לחדול מלשלם את שכר הדירה יעמוד בעל הנכס אל מול שוקת שבורה ובעצם לא יהא מסוגל להיפרע מהשוכר וכן לא יוכל להמשיך וליהנות מנכסו לאור העובדה כי פינוי דייר איננו משימה פשוטה.

במאמר הנוכחי נעמוד על אפשרויותיו של בעל הנכס להיפרע וכן לפנות את הדייר הסורר, זה אשר מסרב להתפנות וכן מסרב לשלם את אשר התחייב בהסכם השכירות.

אופציה א':

ידוע כי כיום, בעלי נכסים מבקשים בטוחות רבות כגון: שטר ערבות, שטר ביטחון, צ'ק ביטחון, ערבות בנקאית ועוד, אופציה זו נועדה להבטיח כי במידה ויחליט שוכר הנכס לסרב להתפנות ו/או לחילופין לחדול מלשלם את שכר הדירה עליו הוסכם, ניתן לעגן בהסכם השכירות עלויות הגנה נרחבות וגבוהות על מנת לגרום לשוכר להבין, כי לא ישתלם לו להפר את ההסכם.

לדג' במידה והחלטתם לבקש שטר ביטחון נקבו בסכום גבוה של 50-60 אלף ש"ח או לחילופין בקשו צ'ק ביטחון של 4 חודשים, דבר אשר אמור להבטיח כי במידה ותאלצו לפנות להליך משפטי ארוך תוכלו לפחות ליהנות משכר דירה של אותם חודשים.

יצוין כי צ'ק ניתן לביטול או כמו כן להיות ללא כיסוי (יוזכר, כי במצב כזה יוכל לפנות בעל הנכס ישירות ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה למימוש שטר) ועל כן נראה כי הדרך הבטוחה ביותר הינה ערבות בנקאית אותה ניתן בקלות יחסית לפרוע וכן ידוע כי הכיס ממנו יוצאת הערבות הינו כיס עמוק דהיינו של הבנק.

הדרך החוקית הרגילה מבלי להתייחס לתיקונים אחרונים יחסית וכן לפסיקות הינה במידה והשוכר מסרב להתפנות או החליט לחדול מתשלום שכר הדירה, הינה לפנות לבית המשפט ולבקש את פינויו של השוכר (יובהר, כי צעד של פעולה פיזית עצמאית במידה ואין מדובר בפולש, יודגש כי דייר שחדל מלשלם דמי שכירות אינו פולש גם אם מוגדר כך בחוזה השכירות ועל כן פעולה פיזית עצמאית הינה צעד המנוגד לחוק).

אופציה זו עלולה לארוך מספר חודשים וביחס לשאר האופציות בדרך כלל אורך זמן רב.

אופציה ג':

לבעלי הנכס, אשר אינם חוששים ממערכת בתי המשפט, קיימת אופציה נוספת פשוטה יחסית ויעילה ביותר בה חוזה השכירות מעגן את הסכמתו של הדייר כי במידה ויפר את הסכם השכירות יהא רשאי בעל הנכס להתמנות ככונס נכסים לדירה במעמד צד אחד ובכך הדרך לפינוי הדייר קצרה יותר ויעילה יותר.

אופציה ד':

בחודש דצמבר 2008 תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, ומעתה מתירות הן הגשת "תביעה לפינוי מושכר" כאשר גוף התביעה יהא אך ורק בגין פינוי הנכס נשוא התובענה.

הגשת תביעה בהתאם לתקנה זו אינה מונעת הגשת תביעה על ידי בעל הנכס כנגד השוכר בגין נזקים כספיים אשר נגרמו לו דהיינו אובדן דמי שכירות או לחילופין נזקים שנגרמו לנכס כתוצאה משימוש השוכר כל זאת ללא הצורך בבקשה לפיצול סעדים.

השילוב הנכון לטובת הגנת בעל הנכס מיכולת השוכר, אשר הופך את השוכר גם דה פקטו וגם דה יורה למחזיק הנכס ומשם כך לבעל זכויות אשר מעוגנות בחוק, הינו לחייב את השוכר במתן בטחונות כלכליים כגון ערבות בנקאית או ערבים להתחייבויותיו וכן לעגן בהסכם השכירות את הסכמת הדייר למינוי חד צדדי של בעל הנכס ככונס לטובת זירוז ההליך המשפטי, בכך יגן בעל הנכס על דירתו אשר לרוב מהווה את ההשקעה הכלכלית הגדולה ביותר.